המיינד כלוח / ניסים אמון

אם נחשוב על המיינד שלנו כעל מחשבון, מדיטציה זה כמו ללחוץ על הכפתור C.

לנקות, לעשות CLEAR למסך המחשבות שלנו.

מסך המחשבות האנושי הוא קצת יותר מורכב מהמסך הדו־ממדי של המחשבון.

למעשה הוא יותר דומה ללוח הירוק שהיה לנו בבית הספר.

הלוח הירוק הוא כמעט תלת־ממדי. הוא שומר על מה שהיה כתוב עליו

גם אחרי שמוחקים את הגיר עם ספוג יבש שמלכלך את הידיים באבקה לבנה.

בבית הספר בו למדתי, רק ביום שישי השרת היה עובר על כל הלוח עם סמרטוט ודלי מים,

שוטף את כל הסימנים ומחזיר לו את הצבע הירוק הראשוני.

גם אנחנו רוצים לשטוף את הלוח הדהוי שלנו.

הוא מלא בסימנים ישנים, בשריטות ובקטעים שלא נמחקו טוב כבר הרבה שנים.

כשהלוח לא ברור ומטושטש ההרגשה מאוד לא נעימה.

אנחנו צריכים אותו נקי, ולפעמים מחכים חודשים לנסיעה של שבוע לחו”ל שתנקה לנו את הראש.

גם העצלנים הכי גדולים מתקלחים לפחות פעם אחת בשבוע,

אבל להתקלח מבפנים, רוב האנשים שוכחים.

הלוח שלנו הוא הכלי הכי חשוב שיש לנו. אנו מבצעים עליו את כל החישובים,

רושמים עליו דברים שחשוב לזכור ופותרים בעזרתו בעיות.

העניין הוא שהשרת שלנו, במקום לשטוף אותו מדי פעם בסבון ובמים,

ממלא אותו אחרי יום הלימודים בקשקושים נוספים משלו.

בגלל שיש לנו על הלוח כל כך הרבה שאריות של רישומים עוד מגיל צעיר,

מתפתחת אצלנו התחושה שהוא מכיל את האישיות שלנו.

האוסף העצום, שכבה על גבי שכבה, של שיעורים, זיכרונות, מחשבות, דעות והחלטות,

יוצר את האשליה של אישיות רבגונית.

מכיוון שהאישיות הזו הופכת להיות חשובה לנו,

יש תחושה שכל מה שכתוב בלוח הוא חשוב ואסור למחוק ממנו חלקים.

במקומות מסוימים בעולם חושבים שחינוך זה להדביק

כמה שיותר דברים על הלוח של הילד עוד כשהוא קטן.

הבודהה הציע לנקות ולשטוף את הלוח מכל השאריות,

אבל כל אלה שטרחו להדביק לנו במשך שנים דברים על הלוח

מאוד נבהלים באופן טבעי ומזהירים אותנו שלא נרשה לאף אחד לעשות לנו שטיפת מוח.

תורת הזן בודהיזם מציגה רעיון שהיה בזמנו מהפכני ועדיין הוא כזה.

הלוח שלנו, כך אומרים חכמי הזן, הוא לא ירוק, לא צהוב ולא כחול –

הוא אפילו בכלל לא לוח.

למעשה הוא מראה גדולה ונקייה שהעולם כולו יכול להשתקף בה.

התחרות היא לא על איזה לוח כתובים דברים חכמים יותר,

או מי הצליח לכתוב על הלוח שלו את הנוסחה הכי קרובה לאמת.

אם רק ננקה אותו היטב, האמת כבר תשתקף בו מעצמה.

מדיטציית זן יומית היא שטיפת מוח יומית, במובן הטוב של המילה.

זה לא אמור להפחיד את מי שאוהב ניקיון.

בודהה אמר שאת כל תורתו אפשר למצות בשלושה דברים:

לעשות טוב, להימנע מלעשות רע ולהקפיד לנקות את המחשבה.

הלוח הוא רק כלי. אפשר להשתמש בו כשצריך, למחוק מה שלא צריך,

ולא לשכוח שאם לא נקפיד לנקות,

הוא עלול להפוך למסך כהה שיפריד בינינו לבין האמת. בינינו לבין החיים.

הלוח העמוס הוא הקארמה שלנו. הוא מלא בשאריות מהעבר

ויש בו תכניות רציניות לגבי העתיד, אך שני אלה, העבר והעתיד,

מסתירים את מה שקורה כאן ועכשיו.

את החד פעמיות המופלאה של הרגע המזדמן הזה.

הפעמון מצלצל לצאת להפסקה.

מותר גם ליהנות. מותר גם סתם להיות מאושרים.

שנה חדשה היא הזדמנות להתחלה יפה,

שנה טובה שתהיה לנו.