הפתעה! ◈ מאת עידו פלד

״כואב לך?״, אני שואל תלמידה שהתמקמה בסופטה בדהה קונאסנה. ״באופן מפתיע - לא״, היא עונה. בסטודיו מתפתחת שיחה שלמה על הפתעות מסוג זה - "חשבתי שיכאב אבל הופתעתי לטובה". אני מספר לתלמידים על הפתעה מכוננת שתפסה אותי לא מוכן בפונה (איך לא?) לפני כמה שנים.

הגעתי לשיעור במרכז רממאני איינגאר עם כאבים בשורש כף היד ומצאתי את עצמי בעיצומו של תרגול אינטנסיבי של תנוחות איזון על הידיים. לא הייתי מוכן בשום פנים ואופן לוותר על התרגול והייתי משוכנע שלמחרת אקום עם יד שאבד עליה הכלח. למרבה ההפתעה, קמתי עם יד נטולת כאבים לחלוטין. זה היה בשבילי שיעור חשוב מאוד.
״אבל זה יכול גם היה ללכת לכיוון השני: מה אם הפציעה היתה מחמירה מעומס המשקל או מתנועה לא טובה שעשית?״, זהו קול מוכר לכולנו - הספק. פטנג׳לי מציין את הספק (Saṃśaya) כאחד מתשעת המכשולים העומדים בדרכו של מתרגל היוגה. כמובן שבהטלת הספק יש ערך מסוים, ה"מה אם" יכול לעזור לנו לגבש החלטות שקולות על סמך ניסיון העבר שלנו ועוצר אותנו מלעשות שטויות. יחד איתו חשוב לזכור שלא פעם נקודת מבטנו צרה משהיינו רוצים, ושהסתמכות על מסורת אמינה (Śabda), כמו זו שאנו פוגשים בשיעורי היוגה למשל, יכולה לחלץ אותנו מהמוכר אל מרחבים חדשים של התנסות, על הטוב וגם על הרע שבהם.

השיעור מסתיים והמחשבות על ההפתעה נשארות איתי.

את מצב התודעה המיוחד הנפתח ברגע של הפתעה (Āścarya) ותדהמה (Camatkāra) אנחנו פוגשים לא פעם בספרות ההודית הקדומה: ואלמיקי, המחבר האגדי של אפוס הרמיאנה, עד לרצח אכזרי של ציפור מאוהבת, פולט את הקללה הראשונה בסנסקריט - ומופתע לנוכח מוצא פיו הבלתי רגיל. ארג׳ונה מוכה תדהמה כשהוא חוזה בדמותו של האל קרישנה במלוא הדרו המבעית בפרק ה-11 של הבהגווד גיטה. הנסיך סידהרתא, שלימים נודע כבודהה, התפלא כל כך על הצער והכאב הכרוכים בחיים, עד שכל מסלול חייו הוסת לכיוון חדש ויוצא דופן, ששינה סדרי עולם. לא סתם ראו המשוררים והפילוסופים בפליאה, בהפתעה ובהתפעמות כעומדים בבסיס ההגות, האמנות, המדע והדת. אז מה יש בה בהפתעה, המתגלה כחיונית כל כך לטרנספורמציה הנפשית והרוחנית שלנו?

הפתעות, מטבען, תמיד ימשיכו להפתיע. האופן שבו אנחנו מגיבים להפתעות יכול ללבוש אינסוף גוונים וצורות ולהשתנות בתיאום עם הנסיבות בהן אנו נתונים. כשאני מהרהר על אלמנט ההפתעה בהקשר של תרגול היוגה, אני נוטה לחשוב שלא ההפתעה עצמה היא זו החשובה לנו, אלא הנכונות להיות מופתע. הנכונות, ולא ההפתעה עצמה, היא זו המעידה על מצב התודעה הפתוח והרחב אותו אנחנו מבקשים לכונן בעזרת תרגול היוגה. כשאני ניגש למזרן התרגול - האם אני מצליח לשמור על מצב פתוח, רענן ומלא באפשרויות? או שאני ׳נעול׳ על מה אני יכול ומה לא, מה יהיה קשה ומה קל, איפה אכשל ואיפה אצליח?

רגע של הפתעה יכול להרעיד אותנו מקצה לקצה. תדהמה הגונה יכולה לשלוח אותנו לטריטוריות לא ידועות, ופליאה עמוקה יכולה להדהד בנו במשך שנים. ככל שאנחנו מעמיקים לשכלל את היכולות הפסיכו-גופניות שלנו בתרגול, כך אנחנו מפתחים גם את העוגנים הפנימיים שלנו - אלה ששומרים אותנו יציבים נוכח ההשתנות המתמדת של העולם הסובב אותנו. היציבות הזו מאפשרת לנו להיות פתוחים להפתעות.
להסכים לנסות משהו חדש ואחר פירושו, במובן מסוים, לממש את היוגה של המעשה - זו המורכבת מלהט (Tapas), לימוד (Svādhyāya)

והתמסרות (Praṇidhāna).

עידו פלד לומד איינגאר יוגה משנת 2008 ומלמד משנת 2013. למד עם גבי דורון ב׳מרכז איינגאר יוגה נווה צדק-נגה׳, משתלם באופן קבוע במרכז רממאני איינגאר בפונה ובסדנאות עם מורים בכירים בישראל ובעולם. מלמד שיעורים וסדנאות לכל הרמות בתל אביב.