יציבות בימי סערה ◈ מאת אורי בן דב

המציאות סביבנו סוערת במיוחד. וכאשר המציאות סוערת - הנפש סוערת.

אם השאיפה היוגית היא להשתוות, כלומר לאיכות פנימית של אמצע ורוגע שמאפשרת לנו להיות יציבים גם בתוך הסערות הגדולות, ואם הכלים של היוגה מכוונים אותנו למבט פנימה כדי לחזק את ההשתוות הזו, הרי שהימים האחרונים כמעט מכריחים אותנו להביט החוצה, להקשיב לקולות, להגיב אליהם, להיסחף אל תוך המערבולת.

אבל היוגה מציעה מודל אחר, של אמצע ושל השתוות. האימון על הישארות באמצע לא מוביל לאדישות, אלא ליכולת להגיב לדברים באופן מדוד ומיטיב, מתוך ראייה נכוחה של הדברים. הוא מאפשר לגלי הסערה להיות מתונים יותר; ולנו, לנווט עליהם בלי לאבד את עצמנו.

הנה כמה טכניקות פשוטות מתוך האימון שעוזרות לי כשאני מרגיש מוצף. רובן לא דורשות ידע מוקדם.

1. להרגיש את הקרקע
חלצו נעליים והסירו גרביים. חושו את מגע כפות הרגליים בקרקע או ברצפה, בישיבה או בעמידה. אם אתן עומדות - כופפו מעט ברכיים כך שמשקל הגוף יוכל לזרום אל המגע עם האדמה. אל תמהרו. קחו דקה או שתיים (אפשר ממש לשים שעון) לחקור את התחושות האלה. אפשרו לעצמכן לפרוק מתחים מיותרים באמצעות המגע עם האדמה. חזרו על כך מדי פעם.

2. לנשום במודעות
תשומת הלב לנשימה לבדה מאפשרת לתודעה להשתחרר ממעגלים של מחשבות טורדניות. כאשר מניחים את הידיים על הגוף יש לכך השפעה מיטיבה מוכחת - אולי כי היא מזכירה לנו את הידיים של אמא או אבא, שהרגיעו אותנו כשהיינו קטנים, ואולי היא מגרה את עצב הוואגוס, העצב המרכזי של המערכת הפרה-סימפטטית (המרגיעה). אפשר לבצע את התרגול הפשוט הזה בשכיבה על הגב או בישיבה.

3. לעשות ברכות שמש
המחקר המדעי מראה שתרגול של התארכות שרירים מפעיל אזור במוח שנקרא אינסולה, שהוא אחד האזורים המרתקים ביותר מבחינה נוירולוגית. באינסולה יש נוירונים ייחודים בשם וון איקונומו (The von Economo neurons :VENs) שיכולים, למשל, להעביר את הגוף ממצב סימפטטי, של דריכות, למצב פרה-סימפטטי, של רגיעה.

אז אם אנחנו בדריכות-יתר או במתח, אימון שיש בו התארכות שרירים - כמו בברכת השמש - יכול מאוד לעזור. נוסף על כך, בברכות שמש יש כמה וכמה מצבים שבהם יש לנו ארבע נקודות מגע עם הקרקע - צ׳אטורנגה, כלב מביט מעלה וכלב מביט מטה - ואם מה שחסר לנו זו יציבות, אז להניח ידיים ורגליים על הקרקע לא יכול להזיק. מובן שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על האמצע שלנו זה להתאמן פעמיים-שלוש בשבוע לפחות.

מזכיר לכן ולי: חשוב שנשמור על עצמנו. כל כך קל לנו לטפל בכל העולם ולשכוח את השלומות (Well Being) שלנו.

אז שימו לב למה שקורה ואל תשכחו להקשיב פנימה. זה נכון תמיד אבל בתקופה זו עוד יותר: שלא נאבד בתוך הגלים הגבוהים של המציאות הסוערת.
שלא נאבד את האמצע.

אורי בן דב מתאמן ביוגה 20 שנה ומלמד 14 שנה. הוא מורה בכיר לויג׳נאנה יוגה בתשע השנים האחרונות. אורי הוא המייסד והמנהל של המרכז לויג׳נאנה יוגה, מזא״ה 22 תל אביב.