זוכרים את הסיפור הקלאסי של מרים רות "מעשה בחמישה בלונים"?

כמה אהבנו אותו בתור ילדים, וחלקנו גם היום כהורים

האם יצא לכם לחשוב על המסר היוגי בסיפור הזה? זהו בעצם סיפור על אי האחזות ושחרור:

4 ילדים לומדים שכשבלון אחד מתפוצץ, זה לא נורא בכלל, ומהבלון החמישי (זהירות ספוילר!) - הם כבר משחררים באהבה ונפרדים ממנו לשלום כשהוא נעלם בשמיים...

אז כמו בלונים, כך גם בחיים - לפעמים מושלמים, ולפעמים מתפוצצים... לכן מראש אין לנו במה להיאחז - לא בהצלחה ולא בכישלון - וזהו חלק מהותי בתרגול וביום יום שלנו:

להכיל את ההכרה שהיום אני למעלה, ומחר אני למטה ולהפך.

להבין שמה שיש עכשיו, אולי יישאר, אבל גם אולי יילך..

ההכרה הזו , משחררת אותנו וחווית השחרור הזו מעצימה אותנו.

זה מרגיש נפלא -לא להיות תלויים באושר ובהצלחה או חלילה להיות משותקים מסבל ומכאב - זה שקט פנימי ועוצמתי.

אז אל תאחזו, שחררו... אולי תתחילו מבלון :)