על אחריות ובחירות


על אחריות ועל בחירות חוזרות ונשנות...



אין יום שבו אנו לא עומדים בפני בחירה: החל מהבחירות הגדולות והמשמעותיות – כמו למשל, לצד מי נקום בבוקר – וכלה בהחלטות שהן לכאורה קטנות וסתמיות: כמו למשל איך נשתה את הקפה שלנו או מה נקנה בסופר בדרך הביתה.

גם ביוגה אנו בוחרים: את המורה, את השיעור, את השיטה, את המקום שבו נתרגל והאם בכלל נתרגל היום. גם זו בחירה. לכן הבחירה האישית שלנו - קטנה או גדולה – היא קודם כל האחריות שלנו כלפי עצמנו. איך אנחנו בוחרים עבורנו את היום, את המציאות, את הרגע.

המציאות היא רצף של בחירות: מה שנבחר – כך יהיה, ולא נוכן להלין על כך לאף אחד אחר. הזכות לבחור היא בראש ובראשונה חירות אישית שבצידה ישנה אחריות בעלת משמעות – לתרגל יוגה או לא, להצביע או לא; איך לתרגל יוגה ועם מי; במי לבחור לכנסת ומדוע...

אלא שבחירות רבות נעשות "על אוטומט": גם אם נדמה לנו שהן נעשו במודע, לאחר מחשבה ומתוך שיקול דעת וחירות, ייתכן שהן תוצאה של התניות, הרגלים, אילוצים שנובעים ממבנה האישיות, הניסיונות הקודמים, החינוך והתרבות. קל לנו לבחור תמיד באותו הדבר: באותו בן הזוג, באותו הקפה ובאותו תרגול היוגה, וכך הבחירה הופכת למעשה לבית כלא, להתניה כובלת.

לכן חשוב לזכור שהבחירה אינה דטרמיניסטית וחד כיוונית. כמו רוב הדברים בחיים גם היא ניתנת לשינוי. לשם כך עלינו לפתח מודעות כלפי תהליך הבחירה, לנסות ולמפות את הכוחות הפועלים עלינו בזמן ההחלטה ולקחת אחריות על ההחלטה ועל תוצאותיה.

נכון שקל לנו לחזור ולבחור תמיד באותו הדבר, אבל עלינו לעצור ולבחון את עצמנו לפני כל החלטה, קטנה כגדולה, כי כל בחירה היא הזדמנות לשינוי. בכל בחירה טמון חופש ובכל בחירה מגולמת אחריות. זה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע...

כל החלטה היא כמו אבן דומינו שמגלגלת מתוכה מציאות חדשה. לכן גם למי שמאמין ב"מכתוב", בגורל צפוי מראש, עומדת זכות הבחירה. זו המורכבות שמגולמת במשפט של רבי עקיבא: "הכול צפוי והרשות נתונה".
אז ביממה הקרובה, קחו אחריות על החיים שלכם ושל בני משפחתם ולכו לבחור. במעמד הבחירה, זכרו את החופש שיש לכם – את החופש להחליט ואת היכולת לשנות את המציאות, כי דבר אינו קבוע בחיים - רק המוות.

לבחור זו אחריות.
לבחור זה גם חופש.